פסק-דין בתיק ב"ל 16444-05-12

1.     זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 3.4.12 שהעלתה את שיעור נכותו מ 28% ל 45% (להלן : "הוועדה" או "ההחלטה" בהתאמה). 

2 .    המערער לוקה בשורה של ליקויים, בין היתר בעמוד שדרה צווארי וגבי, סוכרת, אסטמה, בתחום הנפשי ובעיניים. נציין כי המערער לא הלין על מצבו הלבבי, לא בוועדה ולא בערעור לבית הדין ולכן, כפי שטען בצדק ב"כ המשיב, אין מקום להיזקק לעניין זה.

3.     לטענת בא כוחו של המערער (בסעיף 22 -24 לנימוקי הערעור) נפלו ליקויים בהחלטת הוועדה הואיל וזו קבעה את נכותו הנפשית על יסוד חוות דעת של עובדת סוציאלית, מבלי שהייתה בפניה חוות דעת פסיכיאטרית. בעניין זה יצוין כי הומצאה לנו חוות דעת פסיכיאטרית, שהוגשה לוועדה, על ידי ד"ר וייסברוד. לנוכח זאת לא ברורה טענת ב"כ המערער בעניין זה והיא נדחית.

        לטענת ב"כ המערער נפל ליקוי בהרכב הוועדה הואיל ולא היה בה פנימאי שיבחן את האסטמה ממנה סובל המערער (סעיף 16, 17 לנימוקי הערעור). כן טען ב"כ המערער כי לא נתקבלה חוות דעת בתחום העיניים. בעניין זה טען ב"כ המשיב כי נתקבלה חוות דעת של פנימאי, וכן של רופא עיניים. אכן נראה כי צורפה חוות הדעת של פנימאי ורופא עיניים לוועדה. בנסיבות אלה טענות ב"כ המערער נדחות.

4.     ב"כ המערער טען כי לא התברר אם יש קשר בין הסוכרת לבין ליקוי הראיה מהם הוא סובל.  לטענת ב"כ המשיב עניין זה נבחן כמפורט בחוות הדעת שהוגשה לוועדה. אכן מעיון בחוות דעת  המומחה עולה שיש לקבוע למערער נכות בגין הליקוי בכושר הראייה לפי פריט 52. נדמה שאין למערער על מה להלין בעניין זה.

5.     אף ביתר טענות המערער אין כל נימוק משפטי המצדיק החזרת ענינו לוועדה, ולפיכך בצדק טען ב"כ המשיב שיש לדחות הערעור.

החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד, בפני בית הדין האזורי לעבודה.

6.     לא מצאתי כל טעות משפטית בפרוטוקול הועדה הרפואית לעררים ובהחלטותיה. בית הדין לא ייטול לעצמו את הסמכויות שהמחוקק הועיד לוועדות הרפואיות, אלא במקרים יוצאים מן הכלל, בהן הטעות גלויה על פניה ותיקון הטעות אינו מצריך ידע רפואי.

ראו בעניין זה דב"ע לה/01-345 מועלם נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע ז' 353, וכן מאמרו של ש. קובובי "ביקורת שיפוטית על ועדות רפואיות לנפגעי עבודה" בטחון סוציאלי (28) 44; דב"ע נב/01-4 סולומון אסור נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע כד 105 ; דב"ע נב/99-118 צבי יאמין נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע כד 281 ; י. אליסוף, "ועדות רפואיות וועדות עררים" שנתון משפט העבודה ו' עמ' 47, 78.

7.     מעיון בדו"ח הרפואי עולה, כי הועדה ישבה בהרכב נאות, ציינה את כל תלונותיו של המערער, ובדקה אותו גם בדיקה פיזית, ועל פי תוצאות הבדיקה העריכה את אחוזי הנכות, בשיעור 45% זאת לאחר שוועדה בדרג ראשון קבעה לו נכות בשיעור 28% בלבד.

8.     הלכה פסוקה שאין בית הדין מתערב בשאלות רפואיות ובקביעת נכות רפואית - דברים המסורים לוועדה המיומנת לכך - אלא אם כן מדובר בטעות בולטת, ואין זה המקרה.

9.     לאור זאת ולנוכח דו"ח הוועדה, דין הערעור להידחות.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

כל צד רשאי להגיש בר"ע לנשיא ביה"ד הארצי או סגנו במועד שקובע הדין.

ניתן היום, ט"ו תמוז תשע"ג, (20 יוני 2013 ) , בהעדר הצדדים וישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: